Galia Gur Zeev
photography projects limbus biography publications contact
 
installations | texts | reviews Beno Rothenberg  2006
 english
 
"הולך על היסטוריה"
 

"התחלתי להתעניין בארכיאולוגיה משום שצעדתי בכל יום לאוניברסיטה [עם בואי ארצה] דרך העיר העתיקה והבינותי שאני הולך על היסטוריה" (בנו רותנברג)

32,000 שקיות האוצרות בתוכן 32,000 תשלילים (נגטיבים) – דימויי מציאות שבריריים, עדויות מצולמות של אירועים, המהווים חלק חשוב מתולדותיה של המדינה בשנותיה הראשונות וצרובים בזיכרון הישראלי, האישי והקולקטיבי. סקירה ונבירה באוסף התצלומים חושפות את האיש שנכח בהתרחשויות הללו ורשם אותן במצלמתו – הצלם בנו רותנברג, שפעל בשנים 1947–1957.
מחברת רשימות מסודרת עם פירוט תאריכים, אירועים ומקומות, מאגדת את תקופת הצילום העיתונאי שלו. תיקי קרטון חומים, השמורים באוסף מיתר, מחולקים לפי נושאים, מקומות, אתרי סקרים ארכיאולוגיים, מכילים דפים לבנים שעליהם מודבקות הדפסות מגע (קונטקטים) הממוספרות ידנית; לצדן מפורטים בכתב ידו של רותנברג תאריכים, אירועים, שמות, שרטוטי אתרים ומדי פעם אף מצוין מיקומו של הצלם ביחס לנושא המצולם. ובנוסף, 4,700 תשלילים של בנו רותנברג שמורים בגנזך המדינה. סריקותיהם למחשב מזמנות דרך התבוננות נוספת, עכשווית, בתיעוד המצולם של ראשית המדינה.
האירועים נחשפים בפני במהלך העבודה על התערוכה שלא באופן מילולי. מקבצי תצלומים, ברובם לא מוכרים, בונים אירוע, מספרים סיפור. מספר התצלומים הרב מפעיל אצלי אסטרטגיות של מיון, קטלוג ומידור. אני מחפשת דרך, נוסחה, שתאפשר גם לאחרים לחוות את התצלומים של בנו רותנברג. כצלמת, הבחירות הראשונות נעשות אינסטינקטיבית על פי אמות-מידה ויזואליות המוכרות לי. שיקולי החשיבות ההיסטורית או הרצף הכרונולוגי של התצלומים עולים מאוחר יותר. אט אט מתבהרת הדרך: דרך הצגת התצלומים בתערוכה ובקטלוג צריכה להקביל לאופן העבודה של בנו רותנברג, דהיינו מקבצי תצלומים על-פי נושא, אירוע או מקום.
בנו רותנברג לא חיפש את הפריים היחיד בזמן הצילום, את ה"רגע המכריע", או את הדימוי היחיד, המכונן, שבכוחו לתמצת ולסמל אירוע שלם. נראה, כי האמין שאין בכוחו של דימוי אחד לעשות זאת. הוא צילם רצף תצלומים לכל אירוע בכוונה לגולל סיפור שלם בתמונות: "הבינותי, שתצלום אחד לא ייתן לי את התמונה הנכונה. אני מניח, שתוך כדי עבודה, בניתי סיפור... וכמובן שבהתאם למה שראיתי... פה ושם שיניתי את הזווית, כדי לעשות את זה יותר מעניין, או להדגיש נקודה מסוימת". בכתבות מצולמות מסוימות עולה התחושה, שהצלם הוא חלק מהאירוע, מההתרחשות, מהאינטנסיביות. באחרות ניכרים המרחק ששומר הצלם מהרוחש סביבו ונקודת המבט-על, מפאת קומתו הגבוהה. "כצלם אני נמצא שני מטרים מכל אירוע חשוב", אמר.
"...גיליתי שהראייה האופטית אינה מזדהה עם הידיעה הנפשית על מאורעות היסטוריים. כשאתה שומע על קרבות בנגב, למשל, הנך חושב על נשק וטנקים, על אלפי חיילים ותנועה רבה. אך הראייה האופטית מוצאת לפרקים את התמצית של כל זה במבטו של חיל אחד ויחיד בלבד. התצלום הטוב איננו העתק מדויק של המציאות אלא הוא מסמל...".
התצלומים הרבים שצילם רותנברג מכל אירוע מאפשרים לי ליצור כתבות מצולמות מ"שלי" לצורך התערוכה והקטלוג. לא בחרתי תצלומים המתארים את הרגעים ההיסטוריים המכוננים של המדינה (כמו הכרזת המדינה), אלא דווקא את אלו שצולמו במבט הצידה, לשולי ההתרחשויות. מקבצי התצלומים הללו מתכנסים לחמישה נושאים עיקריים, כשכל מקבץ מספר סיפור אחר: מלחמת העצמאות; קליטת העלייה הגדולה בשנות החמישים; תל-אביב, שבה חי ופעל רותנברג בשנים אלה; ירושלים; הנופים שבהם התרחשו הסיפורים המוצגים. הנושאים המצולמים מעלים שאלות נוקבות על פינוי כפרים ערביים, קליטת עולים והתיישבות. בשונה מהכתבות העיתונאיות המצולמות, בתערוכה מושם הדגש על הפרשנות שמציע התצלום ולא על הטקסט ההיסטורי. בדרך זו, מתאפשר מפגש בלתי אמצעי של הצופה עם התצלום והקשרו ההיסטורי.
מבין תצלומי הנופים הרבים בחרתי להציג את אלה המבקשים להראות את ההוכחות והסימנים לחיים קודמים, את עקבות האדם בנוף, את "אי השקט בנוף", כלשונו של הצלם. התצלומים שנבחרו אינם בראשיתיים, רומנטיים או כאלה המעמתים את האדם הקטן מול הטבע האדיר והנצחי. אלו תצלומים המעידים על כוונתו של הצלם, כפי שנוסחה על-ידו: "ביקשתי את נופי הארץ כפי שעוצבו על ידי ההיסטוריה הארוכה של עמנו אך יחד עם זאת לא נתכוונתי לטשטש את העקבות שהותירו עמים אחרים".

גליה גור זאב
אוצרת התערוכה





 
 
גליה גור-זאב ,גליה גור זאב
© All Rights Reserved to Galia Gur Zeev designed by meirav heiman   tailored by itamar